כל יום בחיינו אנחנו נדרשים לקבל החלטות רבות. ההחלטה הראשונה, והלא תמיד פשוטה, היא לבחור לקום מהמיטה בבוקר ולצאת ליום חדש שידרוש מאיתנו לקבל עוד עשרות רבות של החלטות. חשובות יותר או פחות: מה ללבוש? מה לאכול? להתקשר או לא להתקשר? לקנות או לא לקנות? להגיד או לא להגיד? ולפעמים החלטות מהותיות הרבה יותר: להציע או לא להציע? לעזוב או להישאר? להקשות או להקל? להיצמד או לשחרר? הכל או כלום? להיות או לא להיות?

אכן ההתלבטויות רבות ולא פשוטות. מגוון רחב של אפשרויות עומד בפנינו ואנחנו נאלצים לבחור ביניהן. אבל איך עושים את זה? איך אפשר להיות בטוח שההחלטה שנקבל היא הנכונה? איך נפטרים מתחושת הפחד שנעשה טעות? איך מחליטים?

לא כזה מסובך. בדיוק ב 9 שלבים. לא, אין צורך בעשרה, עונים על תשע שאלות ומקבלים החלטה מדויקת ונכונה:

1. מה התוצאה הרצויה?

זו הנקודה להתחיל. קודם בידקו מה אתם רוצים שיקרה? לאיזו תוצאה ההחלטה צריכה להוביל? לדוגמא: "אני רוצה עבודה שבה אני אוכל לבלות יותר זמן עם הילדים שלי" \ "אני רוצה להעלות את השכר הנטו שלי" וכו'

ראשית, הכי חשוב לבדוק לאן אנו רוצים להגיע ואז לתכנן את הדרך לשם. זה השלב הכי קריטי ורוב האנשים לא מתחילים ממנו או לא עושים אותו בכלל. ולכן הם בהתלבטויות חוזרות ונישנות. מה כדאי? כי לא ברור מה רצוי.

2. מהן העובדות האובייקטיביות?

אחרי שניסחנו את התוצאה הרצויה לנו, עלינו לברר מה הנתונים האובייקטיבים, מהן העובדות היבשות. לדוגמא: האם קיימת משרה בתחום שלי עם השעות שאני רוצה? האם בחברה בה אני עובד יש העלאות שכר בקרוב? האם לבעלי תפקידים מקבילים לשלי משלמים שכר כזה? האם התפקוד שלי מצדיק העלאה? וכו'

3. מה התרחישים האפשריים?

בדרך כלל, קיימות מספר אופציות לבחור מביניהן, אחרת לא היה צורך לקבל החלטה, לא היו אפשרויות להתלבט ביניהן, ולכן צריך לבדוק מהם התרחישים האפשריים. כלומר, אם אבחר באופציה א' התוצאה תהיה זו, ואם אבחר באופציה ב' התוצאה תהיה אחרת. לדוגמא, על מנת להעלות בשכר נטו אני יכול: להתפטר ולחפש עבודה בשכר גבוה יותר במקום אחר\ לבקש העלאה או קידום במקום העבודה הנוכחי\ לקחת משרה נוספת בשעות הפנאי\ לעשות הסבה מקצועית למקצוע רווחי יותר.

אלו הם תרחישים אפשריים, תיאורתית כל אחד מהם יכול לקדם אותי אל עבר התוצאה הרצויה. ולכן, על מנת לקבל החלטה ולבצע בחירה עלי לגשת לשלב הבא.

4. איזה תרחיש משרת אותי הכי טוב? מה לוקח אותי הכי קרוב לתוצאה הרצויה?

זה הזמן לבדוק מה הכי טוב לי. מה הכי משרת אותי. "אינטרס" זוהי לא מילה גסה. עלי לבחור באופציה שמספקת את הצורך שלי, האופציה הטובה ביותר עבורי תשרת גם את משפחתי ואת הקרובים אלי.

5. מה תחושת הבטן שלי?

רגע לפני שמקבלים החלטה, כדי להיות בטוחים שלקחנו בחשבון את כל הפרמטרים, לכו גם אל הבטן, דמיינו כל אחד מהתרחישים האפשריים יוצא לפועל ובידקו כיצד זה מרגיש לכם? איזה תחושות? אילו רגשות? אם אתפטר איך זה ירגיש לי? אם אעבוד בג'וב חלומותי אך אבלה פחות זמן עם משפחתי איך ארגיש? קחו גם את חוכמת הלב בחשבון ולא רק את מה שנראה הגיוני או שנדמה שהכי נכון ורציונלי לעשות.

6. מה ההחלטה? – בחירה בין האופציות

הגיע רגע האמת, אבל האמת היא שהרגע הזה כבר לא מפחיד כל כך, אנחנו כבר יודעים מה אנחנו רוצים שיקרה, יודעים איזה תרחיש יקח אותנו הכי קרוב אל התוצאה הרצויה, ואנו יודעים איך אנחנו מרגישים לגבי זה. אז באופן טבעי אנחנו כבר די יודעים מה הבחירה שלנו. נותר לנו רק לנסח אותה בפנינו בצורה מסודרת ולצאת לדרך. לדוגמא:"ראשית אגש אל הבוס שלי במקום העבודה הנוכחי, אבקש העלאה, אסביר למה היא מגיעה לי ואם לא אתחיל לחפפש עבודה נוספת במקביל"

7. ביצוע

מרגע שהתקבלה החלטה – זהו. התהליך תם. המסע נגמר. מתחיל הביצוע. לכו על זה בגדול ובכל הכוח. זו ההחלטה הנכונה. איך יודעים שהיא ההחלטה הנכונה? כי לקחנו בחשבון את כל הפרמטרים ובדקנו את הנתונים וחשנו את הבטן ועל פי כל האינפורמציה שעומדת לרשותנו קיבלנו החלטה שקולה ומחושבת. לא היינו אימפולסיבים, לא הדחקנו רגשות ולא העלמנו מעצמנו מידע. בהנחה שכך, זו ההחלטה הנכונה.

8. בחינה לאחור

אין זה אומר שלא צריך לבדוק את ההחלטה שלנו. אך במבט לאחור, השאלה אותה עלינו לשאול את עצמנו אינה "האם ההחלטה היתה נכונה?" אלא "האם ההחלטה עדיין משרתת אותי? האם היא עדיין לוקחת אותי בדרך אל התוצאה הרצויה לי?" מה שיתכן שיקרה הוא שבמהלך הדרך תתקבל אינפורמציה חדשה, או שינויים של העובדות האוביקטיביות, לדוגמא העבודה החדשה משלמת יותר אך מספקת פחות.  האם טעינו בקבלת ההחלטה, לא בהכרח. התקבל מידע שלא ידענו קודם ואז עלינו לחזור שוב אל השלב בו אנחנו בודקים תרחישים אפשריים.

9. מקצה שיפורים

לאחר שנוסיף את התרחישים החדשים, נבחר מחדש את האופציה שתקרב אותנו אל התוצאה הרצויה. עושים מקצה שיפורים. אגב, יתכן שגם עם המידע החדש נקבל את אותה החלטה, ויתכן שנשנה אותה על פי האינטרס שלנו, גם אם תתקבל החלטה אחרת אין זה אומר שהבחירה הקודמת היתה מוטעית, זה רק אומר שאנחנו שאנחנו משפרים את סיכויינו להשיג את התוצאה הרצויה לנו.

תהליך קבלת החלטות זה חוסך מאיתנו את רוב ההתלבטויות, ומקטין משמעותית את הסיכוי שנחוש חרטה. החרטה בדרך כלל מופיעה כאשר אנחנו חושבים שבחרנו בחירה מוטעית, אולם אם אנחנו בטוחים שקיבלנו החלטה על פי כל האינפורמציה שעמדה לרשותנו לא היתה זו טעות. אלא החלטה שנכונה ומדוייקת לזמן בו התקבלה. אם הזמן עבר והאינפורמציה השתנתה, יש לקבל החלטה חדשה.